מסר מהבן איש חי זיע"א על ימות המשיח

המנוח ר' סלמן זליכה ז"ל (נלב"ע בשנת תשל"ז כבן שמונים ושש שנה, באופן פתאומי נפל ונפטר והתקיימה בו ברכת הבן איש חי זיע"א שלא יזדקק לרופא, עד כדי כך שהרופא שאל את רעייתו ע"ה האם היא גרושה או אלמנה היות ואף פעם לא ראה את בעלה מבקר אצלו) התחתן לראשונה בגיל חמישים וארבע בערך, עם אשתו שהייתה בגיל עשרים ושתים בלבד (הוא לא התחתן עד שדאג לחתן את כל אחיו היתומים) ונולדו לו ששה ילדים שלשה בנים ושלשה בנות. זכה לבן קדוש עליון תלמיד חכם עצום בכל חלקי התורה רבי יוסף זליכה זצ"ל רבה של פרדס כץ בבני ברק, ולחתנים תלמידי חכמים, וכיום יש הרבה צאצאים נכדים ונינים עמלי תורה.

מתוך בקונטרס "תורה אור" משנת תשל"ה, אשר התפרסמו ע"י בנו רבי יוסף זליכה זצוק"ל ששמע מאביו ר' סלמן זליכה ז"ל

בשנת תרס"ט בסביבות חג השבועות כמה חודשים לפני פטירת רבינו (הבא"ח) זיע"א, היה אבי (ר' סלמן) אז בבגדד והוא בן י"ד שנה. באחד הימים כשעבר ליד ביתו של רבינו ראה משפחה ידועה בעיר היא משפ' יאדו שנכנסים לבית הרב. מתוך סקרנות החליט גם הוא להכנס איתם. וכשראה אותו רבינו שאלו, גם אתה באת לשאול על המשיח? אבי שלא הבין כראוי את דבריו נבוך לרגע, וחזר רבינו ואמר לו: כן בני, שב גם אתה ושמע.

אז פתח אחד מן המשפחה ושאל: יורנו רבינו האם שנה הבאה זו היא שנת ביאת המשיח?

ענה לו רבינו בשאלה: מדוע עלה על דעתך לומר כן?

אמר לו, שכן כתוב בתהלים: "תרע לאומים ותשלחם" הרי כאן רמז לשנת תר"ע.

ענה לו רבינו: טועה אתה בני, רבותינו כבר אמרו לנו סימנים ברורים בסוף מסכת סוטה והחל לפורטם אחת לאחת (הכל בלשון ערבי) והיות ובימינו אין כל זאת לא זו שנת הגאולה.

חזר השואל ושאל, הן דברים אלו מפורשים הם, אולי יאמר לנו רבינו עוד סימנים?

ענה רבינו זיע"א ואמר: חזות קשה הוגד לי וקשה עלי לומר זאת, אך לכבודכם אני אומר! יגיע זמן שבנות ישראל תלבשנה חצי כסות ובסיבת זאת בחורי ישראל נהרגים! ! ! (וזה הלשון כפי שנמסר בערבית : בנאת ישראל ילבסון נצ' כסוו'א ובסבאתם שאבאב ישראל ינקתלון...).

ועוד סיפר אבי כי בהיותו בן ח' שנים היה לומד בת"ת (שנקרא בלשון ערבי אוסת'ד) ולאחר לימודיו היה מתעסק לשעשוע בעלמא עם יונים, באחד הימים כשהפריח אותם בא נץ והיונים התפזרו לכל רוח, עלה בדעתו לעלות לגג (בלשון ערבי צ'אטח) כדי לאוספם. כשהגיע לגג ראה שם דמות של אדם זקן לבוש לבנים וכל זקנו הלבן והארוך היו רשומים כמה מילים. הוא פנה לאבי ואמר לו: בני קרא את הרשום על זקני בכדי שתוכל לאומרם תמיד אחרי ברכת המברך את עמו ישראל בשלום. כשהתחיל אבי לקרוא, ראה שזה נוסח אלוקי נצור מתחילתו ועד סופו, שבת"ת לא לימדום לאומרו, ועתה מיד למדו ואמרו בעל פה. אבי היה המום מהמראה, ירד לביתו ושכב לישון על מיטתו. כשבאו הוריו בערב מצאוהו חולה במחלה קשה, עם חום גבוה, ומדבר מתוך הזיות דברים שאין להם שחר, ולאחר צער רב קם מחוליו. ולאחר מכן לקחוהו הוריו לרבינו כדי שיברכו. וכשנכנסו לבית רבינו (הנקרא בלשון יהודי בבל כבשכאן) עמד רבינו על רגליו והצביע על חזהו ואומר לו! אלקי נצור לשוני מרע. מיד אבי הופתע ואישר את הדברים. חייך רבינו ואמר שזהו מלאך טוב ואין להם לחשוש כלל. ושלחם להגאון רבי יהודה פתייא זצוק"ל שיכתוב להם קמיע, וכן עשו, ונרפא אבי בזה רפואה שלמה.