Tips and tricks for the Jewish traveler

To support this page, visit my Recycled Carpentry website.

טיפים וטריקים לנוסע ולמטייל היהודי

לתמיכה בדף זה, בקר באתרי לנגרות ממחוזרת: Recycled Carpentry.

בדף זה מידע שימושי ליהודי הנוסע לחו"ל, כולל קישורים, טיפים, ורשימת דברים שכדאי לקחת אתכם לחו"ל (וחלקם גם לטיול ארוך בארץ).

הסתייגויות

נושאים הלכתיים יש לבדוק מול רב פוסק מובהק. אשתדל לבדוק את הדברים הנאמרים כאן, בהדרגה. בדרך כלל מול הרב יעקב אריאל, שהוא מגדולי פוסקי ההלכה בדורנו. בהערות שנבדקו מול רב, בלי נדר אציין זאת במפורש. למקרה שלא הבנתי נכון את תשובת הרב, צירפתי את תשובות הרב המקוריות כאן .

טיפים

מזון וכשרותו

1. בחו"ל, אין להניח כשרות של שום מאכל, אלא אם כן יש הוכחה לכשרותו.
   פרטים ודוגמאות: הטיעון "מה כבר יכול להיות ב..." אינו תקף בימינו, כשכל מאכל בא עם תוספי מזון למיניהם שמקורם לא תמיד כשר. למשל, תקופה ארוכה טיגנו צ'יפס ברשתות הגדולות של המבורגרים בארה"ב בשמן שיש בו תוספת שומן בעלי חיים (כמובן, טרפים), למרות שגם צמחונים (לאו דווקא יהודים) קנו שם.

2. הבעיה העיקרית היא לחם, וכדאי לקחת מספיק מהארץ או למצוא דרך בית חב"ד מקום בדרך ששם אפשר לקנות לחם כשר. לעתים בני הקהילה היהודית המקומית יכולים לומר איזה לחם כשר.
   פרטים ודוגמאות: קנו בארץ לחם שיספיק לכל שהותכם או עד שתגיעו למקום שבו לחם כשר זמין. לחם "חי/מלא" פרוס הנמכר בארץ בשקיות מחזיק כשבוע עד שבועיים בלא קירור. בחרו לחם עם תאריך תפוגה מירבי. שמרו אותו בהקפאה עד סמוך לטיסה, ובטיסה אחסנו את כל הלחמים פרט לאחד במזוודה הגדולה (שנשלחת בבטן המטוס, שם הטמפרטורה נמוכה מאד). כדאי לקחת לחם אחד בתיק הנשיאה שנכנס אתך למטוס, למקרה חירום (למשל, אם בטיסה הארוחה הכשרה לא הוזמנה עבורך, או שלאחר הטיסה איבדו את המזוודה).
   בחו"ל, לא ניתן לסמוך עוד על כללים שהיו נכונים בעבר, כגון "בגט עשוי רק מקמח ומים". אמנם יש אפשרות התפחה בעזרת מחמצת שאור, אך המחמצת עצמה לא חייבת להיות כשרה, ולעתים קרובות משתמשים בתוספים נוספים לצורך התפחה או השבחה. שנית, הלחם נאפה לעתים קרובות באותו תנור עם לחמים המשוחים בשומן טרף וכדומה.

3. אפשר לאפות מראש שניצלי סויה (קצת יותר מהזמן הרגיל, כדי שיתיבשו מעט ויחזיקו יותר זמן מעמד), ולהקפיא עד ליציאה.

4. שאר האוכל אפשר לבשל לבד בחו"ל: אורז וקטניות (שאפשר לקנות יבשים בכל מקום), בעיקר, אבל גם דגים חיים (בעלי סנפיר וקשקשים כדרוש). לשם כך כדאי לקחת מהבית ציוד בישול בסיסי ותבלינים (פירוט בהמשך).

5. פירות וירקות חיים הם כשרים בכל מקום, ובחו"ל אין בהם חשש טבל, ערלה או שביעית. יש יהודים שמסוגלים לחיות כל שהותם בחו"ל על פירות וירקות טריים בלבד.

6. חברת לבריאות מציעה ארוחות ארוזות ללא צורך בקירור, עם פטנט חימום שלא דורש ציוד. יש לקחת בחשבון את משקל הארוחות ביחס למגבלת משקל המזוודה שלכם. (איננו מקבלים תשלום על פרסום זה.)

   ישנם אתרים שונים שמציעים קישורים למידע בנושא כשרות. למשל רשימת מוצרים כשרים. איני יודע האם ניתן לסמוך על המידע הזה. למשל, ניתן למצוא שם הפניות לבתי כנסת רפורמים.

7. משקל: ברוב חברות התעופה, משקל המזוודה שאתם לוקחים לא יכול לעלות על 20 ק"ג.
   פרטים ודוגמאות: זו עשויה להיות בעיה כשצריך לקחת אוכל כשר, אבל כשלוקחים בצמצום זה אפשרי. למשל, מהדברים הנוזליים קחו את המעט ההכרחי, בבקבוקי פלסטיק קטנים (ולא חייבים למלאם).
   נוסעי "אל על" שהם חברי מועדון "הנוסע המתמיד" יכולים לקחת מזוודה עד 25 ק"ג. ההרשמה היא חינם, ולפעמים (במיוחד בחורף) 5 ק"ג נוספים מאד עוזרים.

8. כעקרון, קפה ותה (רגיל) כשרים בכל מקום. לא כן החלב.

9. ביצים בחו"ל עלולות להיות מופרות ואז עלולה להיות בהן נקודה קטנה של דם שמטריפה אותן.
   פרטים ודוגמאות: אפשר לקנות, לפתוח ולבדוק, אבל כמעט בכל הביצים (לפחות 10 מכל 12) שאני קניתי ובדקתי נמצאה נקודה כנ"ל, שכנראה מטריופה את הביצה (בדקתי שלוש פעמים בפולין, ופעם אחת בסרביה). בביצים קשות הבעיה עוד יותר חמורה, כי אי אפשר לבדקן. כדאי להתייעץ עם רב מקומי לגבי מהות הכתמים האדומים/חומים בביצים אם יש כאלה (או להמנע מצריכתן). מי שעשה זאת - אודה לו אם יעדכן אותי במידע שקיבל.

שבת

1. את זמני ההלכה בכל מקום אפשר לחשב בעזרת מידע שניתן למצוא באינטרנט. נסביר כאן כיצד לעשות זאת בעזרת אתר Weather Underground, וסביר להניח שבאופן דומה אפשר להשתמש גם באתרים אחרים.
   • נכנסים ל Weather Underground וכותבים את שם המקום שבו נשהה בתיבת החיפוש (למשל: Madrid, Spain). מחפשים בדף את רשימת ה"זמנים האסטרונומיים" (מופיע בחלקו התחתון של הדף תחת "Astronomy").
   • זמני ההלכה נמצאים שם תחת השמות הבאים:

     הנץ החמה (זריחה): Actual Time, Rise
     שקיעה: Actual Time, Set
     צאת הכוכבים: Civil Twilight, Set

   • מאלו אפשר לחשב את שאר הזמנים העיקריים בצורה הבאה:

     כניסת שבת: 21 דקות לפני השקיעה
     יציאת השבת: 15 דקות אחרי צאת הכוכבים
     חצות היום: אמצע הזמן בין הזריחה לשקיעה, כלומה לחבר את זמן הזריחה וזמן השקיעה (אם יוצא מעל שישים דקות יש להעביר 60 מתוכן לתוספת שעה) ולחלק בשניים (אם יוצאת חצי שעה, להמירה לשלושים דקות).
     אם רוצים, אפשר גם לחשב משך שעה זמנית ודקה זמנית: מחלקים את "משך היום" (Length of day) ב 12 לקבלת שעות זמניות, ומחלקים את מה שיצא ב 60 לקבלת דקה זמנית. ברגע שידועה שעה זמנית, אפשר לחשב גם את סוף זמן קריאת שמע (שלש שעות זמניות מהזריחה) וסוף זמן תפילה (ארבע שעות זמניות מהזריחה, ובדיעבד בלי ברכות קריאת שמע עד חצות היום).

     (תודה לחמי על המידע המועיל.)

2. הדלקת נרות שבת: גם אם האשה מדליקה נרות בבית, כשאתה בחו"ל עליך להדליק נרות שבת. אם אין לך נרות, לשיטת הרב עובדיה יוסף תוכל להדליק מנורה בברכה (ולהשאירה דלוקה בשבת). [בני הי"ו שמע מהרב בוטבול ראש ביהמ"ד יביע אומר, שאפילו בדיעבד, רק נורות ליבון (שיש בהן מעין אש) כשרות לזה, ואלו נורות שהולכות וכלות מן העולם בשל נצילות האנרגיה הנמוכה שלהן.]
3. הכניסות לבתי המלון נסגרות לעתים קרובות בצורה חשמלית, וגם הדלתות בחדרים. בשבת זו בעיה. הכי טוב למצוא מלון שבו כל הדלתות נפתחות "מכאנית".
   פרטים ודוגמאות: אפשר לנטרל את הנעילה בחדר עם כרטיס אשראי משומש (לפני שבת), ואז כדאי להעביר לכספת במלון או בחדר את כל הדברים היקרים, למשך השבת. לגבי דלת אוטומטית של המלון עצמו, בשבת, אפשר לעבור רק אם יש גוי שעובר שם (ואז צריך לעבור אתו בדיוק. נשמע בלתי אפשרי כשיש משפחה שלמה.) לעתים יש למלון כניסה צדדית מכאנית, וצריך לוודא שהיא תמיד פתוחה לפני שיוצאים בשבת.

   לגבי דלת המלון הראשית: הרב אריאל פוסק שבמקרים שאין ברירה, אפשר לקבוע עם הפקידים הגויים לפני שבת (חשוב לקבוע זאת אתם לפני שבת), שהם יפתחו ויסגרו בשבילכם את הדלת הראשית של המלון. (ראה תשובת הרב כאן .)

4. במקומות רבים בחו"ל, נפוצות מנורות שנדלקות בעזרת חיישן כאשר עוברים לידן. בשבת זו בעיה.
   פרטים ודוגמאות: אם זה בניגוד לרצונכם ואינכם מעוניינים באור, יש מתירים (באופן עראי אך לא קבוע, בדיעבד ולא לכתחילה).

5. ברוב המקומות בחו"ל אין עירוב, ולכן לא ניתן לצאת עם דברים מהבניין.
   פרטים ודוגמאות: אפילו לא דרכון או מפתח לחדר, או משקפי שמש (שאינם משקפי ראיה). בבתי מלון אפשר להשאיר את המפתח בקבלה.

6. יין בלי הכשר, גם אם יש סיבה לחשוב שהוא "כשר", הוא בדרך כלל אסור מדין יין נסך. לקחת מהבית (או לקנות בדיוטי פרי בארץ).
   פרטים ודוגמאות: היינות של כרמל מזרחי, למשל, הם קרוב למאה אחוז יין (בלי תוספת מים), ובשביל קידוש מספיק "רוב יין". שיעור רביעית הוא 81 עד 86 גרם לרוב השיטות, ולכן לכל קידוש מספיק כ מ 45 גרם שעליהם מוסיפים מים לשיעור רביעית בזמן הקידוש. להבדלה, נהוג שלא להוסיף מים, לכן החשבון הוא 45 כפול 4 (שני קידושים + הבדלה) לשבת, שהם 180 גרם (או סמ"ק) לכל שבת.
   לשיטת הפוסקים האשכנזים אפשר לדלל יותר (פרט להבדלה) ומספיק שקצת יותר משישית מהשיעור (כ 15 גרם) תהיה יין ממש והשאר מים.
   במדינות שבהן ניתן להשיג ענבים (ובעונה המתאימה), אפשר לקנות בחו"ל ענבים ולסחוט ידנית לפני שבת (סחיטת ענבים בשבת אסורה מהתורה). מיץ ענבים כזה כשר לקידוש להרבה דעות.
   אם בכל זאת אין יין לקידוש: אפשר לקדש על הלחם. נוטלים ידים לפני הקידוש, אומרים את נוסח הקידוש, ובמקום לברך "בורא פרי הגפן", מברכים "המוציא לחם מן הארץ".

7. מה לגבי ההבדלה? אם אין יין, לפי הגר"ע יוסף אפשר להשתמש בכל משקה משכר כשר (זה נכון גם לגבי הקידוש של הבוקר).
   פרטים ודוגמאות: בירה (רגילה) כשרה בכל מקום (כך נראה מתשובה של הרב אריאל).
   לשיטת הרב אריאל: אפשר לקדש בבוקר וגם להבדיל במוצ"ש על בירה שחורה או קוקה-קולה (של חברת קוקה-קולה דווקא), ומשקאות אלה אינם צריכים הכשר. לשיטתו, כל משקה (כשר) שמקובל לשתותו (לא כולל קפה ותה, שנחשבים כמים, ולא כולל חלב ושמן שלא כל כך מקובל לשתותם כיום), קל או תוסס, מתאים. ואם נתקל אדם במוצ"ש בלי שום משקה, אפשר להסתפק בברכת "אתה חוננתנו" שבתפילת ערבית של מוצ"ש, ויש לברך על בשמים ועל מאורי האש במוצ"ש (בלי ברכת ההבדלה), ואם יזדמן משקה שאפשר להבדיל עליו, יברך עליו ואחר כך יברך גם את ברכת ההבדלה.

8. לחם מישנה: לקידוש יש צורך (לכתחילה) בשני לחמים (או לחמניות) שלמים. אם יש לכם רק פרוסות: לפני שבת, שימו מעט שמן בסיר (למניעת הידבקות), חממו אותו על פלטת הבישול, וצירבו מספר פרוסות, כל פרוסה משני צידיה. כך, כל פרוסה אפויה מכל צידיה ויש לה דין של לחם שלם.
   פרטים ודוגמאות: מצות שבורות: מספיק לשרוף בעזרת גפרור או נר את קצוותיהן השבורים. לכתחילה יש לבחור שבר בגודל חצי מצת מכונה לפחות, שאז יש בו שיעור "כזית". בדיעבד, אם כל החתיכות מצטרפות יחד לשיעור כזית, אפשר לקדש עליהן (הרב אריאל).
   עוגה שלמה יכולה לשמש כלחם משנה (כשיש לחם אחד לבצוע אותו).

מוצרי חשמל

1. השקעים בחו"ל עלולים לא להתאים לתקעים של מוצרי החשמל שתקחו אתכם (פלטת בישול או כף חשמלית, למשל). קחו מתאמים המתאימים למדינת היעד.
   פרטים ודוגמאות: למעשה, השקע הנפוץ בארץ, בן שלוש הכניסות (סוג H), אינו משמש בשום מקום אחר בעולם. השקע בן שתי הכניסות העגולות (סוג C), לעומת זאת, די נפוץ. לבדיקה איזה מתאם דרוש לכם, חפשו את צורת השקע של מדינת היעד כאן.
   במקומות מסויימים במזרח אירופה משתמשים בשקע דומה לישראלי בן שתי הכניסות העגולות, מסוג E, אולם החורים שלו עבים יותר ובמרחק שונה זה מזה, לכן הם עלולים לא להתאים לתקעים המוכרים לנו. ניתן לרכוש בחנויות חשמל ערכת מתאמים המכסה את כל הסוגים שעשויים להדרש לכם.
2. בארה"ב המתח התקני הוא 110 וולט, בניגוד לשאר העולם (כולל ישראל), שם המתח הוא 220 וולט.
   פרטים ודוגמאות: לארה"ב קחו מכשירי חשמל שמתאימים גם למתח 110 וולט. חלק מהמכשירים שלכם עשויים לתמוך גם ב 110 וולט - זה אמור להיות כתוב על התקע או השנאי שלהם (למשל, במכונות גילוח).
   השמועה אומרת שכף חשמלית תואמת 220 וולט תעבוד גם ב 110 וולט, רק יותר לאט. לא בדקתי זאת.
   מכשיר חשמלי חשוב, כמו פלטת בישול, שאין להשיג בארץ עבור 110 וולט, כדאי לא לקחת ולקנות בארה"ב.
   יש שנאים מ 110 ל 220 וולט. הקטנים שבהם אינם כבדים, אך מתאימים להספק נמוך בלבד, ולא יתאימו לפלטת בישול, למשל. הגדולים כבדים מדיי. לכן, האיסטרטגיה של קנית מה שהכרחי בארה"ב נראית עדיפה.

מה תקחו אתכם לחו"ל?

תזכורת

ביציאה