|
יום עיון - שימושיות (Usability) בספריות ומנועי חיפוש
בחינה, עיצוב ושיפור מנשקי משתמש
ריקי גרינברג, אוניברסיטת חיפה
טלי שרון, Sharon-IT
29.5.06 הילטון תל אביב - בכנס אינפו להרשמה
הספרייה הדיגיטלית קמה ונופלת בגלל השימוש. המדד העיקרי להשגת מטרה זו הנו השימושיות (Usability).
הביקורים בספריה הקלאסית מלווים בחיפוש בקטלוג הממוחשב ובשימוש באוספים הדיגיטאליים ומנועי חיפוש. השימושיות (Usability) הופכת לקריטית בעידוד המשתמשים לניצול המשאבים. האם הספריות הדיגיטליות ומנועי החיפוש נוחים, אטרקטיביים ויעילים? על מה יש לשים דגש בעיצוב מערכות ספריה? מהו עיצוב חווית המשתמש? יום העיון מתחיל בסקירת המצב הקיים בספריות ומנועי החיפוש, מלמד את המשתתפים מושגים ובסיס לבחינת ועיצוב מנשקי משתמש עתידיים, מעט פרקטיקה והלכה למעשה של מבדקי שמישות, ומסכם בנושאים של עלות-תועלת וכיוונים עתידיים.
קהל יעד: מידענים, ספרנים, מנהלי ספריות, אנשי ניהול תוכן, מנהלי מרכזי ידע בארגון, מנהלי אתרים, עורכי פורטלים, מו"לים העוסקים במו"לות אלקטרונית, יועצי מחשוב, אנשי אקדמיה.
יו"ר: ריקי גרינברג, אחראית מערכת אתר הספריה, אוניברסיטת חיפה
טלי שרון, מומחית שימושיות ומנועי חיפוש, מוסמכת מ-MIT Media Lab
שימושיות: מצב קיים
09:00-9:30 השימושיות לאן?
מירי אולין, מומחית בהנדסת גורמי אנוש
שימושיות של מוצרים ותוכנות הופכת ממותרות להכרח. כך למשל - חברות שמספקות שרותים סלולריים מסרבות למכור טלפונים בעלי שימושיות לקויה; כ– 60% מהמשתמשים אינם מוצאים את מבוקשם בעת חיפוש באתרי אינטרנט. מחקרים ומכירות מראים שמוצרים בעלי רמת שימושיות גבוהה מצליחים יותר (מאשר מוצרים בעלי שימושיות לקויה).
מהי שימושיות וכיצד נמדוד אותה?
שימושיות היא המדד לאיכות האינטראקציה של המשתמש עם מוצר. מתודולוגיות לשיפור השימושיות משולבות בפיתוח מוצרים ובבדיקת המוצרים בתהליך הפיתוח.שמושיות נבחנת בחמישה מדדים: קלות הלימוד, יעילות השימוש, זכירת הממשק, כמות הטעויות וחומרתן בעת השימוש במוצר ושביעות הרצון של המשתמשים.
אם בעבר המונח לא היה ידוע מחוץ לחוגי הנדסת גורמי אנוש ואלו ששמעו על נילסן, היום חיוני להבין ולשלב את השימושיות במוצר.
מירי אולין (Olin) מומחית להנדסת גורמי אנוש, הינה בעלת יותר מ-20 שנות נסיון בתחום הנדסת אנוש ופיתוח ממשקי מחשב.נסיון זה נצבר בעקבות תואר BA במדעי ההתנהגות בבאר שבע וMA מOISE באוניברסיטת טורונטו. עם חזרתה מקנדה עבדה מירי 10 שנים בהנדסת אנוש בסאיטקס ועיצבה את הממשק למערכות השונות בסקנרים, עמדות עיבוד תמונה ופלוטרים. אח"כ עבדה ב-Avaya (שנקראה אז לננט) בהגדרות ממשקי משתמש בעולם התקשורת.
מאז עבדה מירי כ- free lancer בחברות היי טק רבות בתחומים מגוונים - מערכות דפוס, מערכות בטחוניות, מערכות ממשלתיות, תקשורת ומערכות רפואיות. בימים אילו מירי עובדת בעיקר ברפא"ל עם מערכות real Time ושו"ב צבאיות.
09:30-10:00 שימושיות בספריות דיגיטליות
ד"ר אריאל פרנק, מחלקה למדעי המחשב, אוניברסיטת בר-אילן
ספריות דיגיטליות קיימות זה עשור ברשת, ומספרן הולך וגדל. אולם, המודעות הציבורית לספריות דיגיטליות והשימוש בהן לאחזור מידע עדיין נמוכים מאד, בעיקר בהשוואה לשימוש הרווח והגובר במנועי חיפוש. רוב מנשקי הגישה לספריות הדיגיטליות הינם מורכבים ואינם קלילים ("Lean & Mean") וקלים לשימוש כמו אלו של מנועי החיפוש, לדוגמא Google אוWindows Live . בהרצאה נסווג ונדגים את הקשיים בשימוש בספריות דיגיטליות, ונסקור פתרונות אפשריים להגברת השימושיות בספריות דיגיטליות.
ד"ר אריאל פרנק הינו חבר סגל במחלקה למדעי המחשב באוניברסיטת בר-אילן מאז 1984. הוא שירת במסגרתה כסגן ראש המחלקה (כשהייתה עדיין המחלקה למתמטיקה ומדעי המחשב) במשך 15 שנה. הוא בעל תואר ראשון, שני ושלישי במדעי המחשב מאוניברסיטת בר-אילן, מכון וייצמן למדע, ואוניברסיטת סטוני ברוק בארה"ב, בהתאמה.
ד"ר אריאל פרנק מתמחה במערכות מחשב בכלל ובאיתור משאבים ברשת, ספריות דיגיטליות, טכנולוגיות מולטימדיה, למידה מבוזרת (הכללה של לימוד מרחוק), ומערכות מבוזרות בפרט. הוא לימד מגוון רחב של קורסים באקדמיה וגם הרצה והשתתף בכנסים רבים בתחומים אלו. בהנחייתו (לפעמים המשותפת) סיימו כבר 2 דוקטורנטים (בלימודי מידע), מעל 46 מסטרנטים במדעי המחשב, ומאות פרויקטנטים בסדנאות לפרויקטים. הוא היה מעורב שנים רבות בייזום וארגון כנסי AMIX - איגוד ישראלי למשתמשי UNIX, וכנסי BISFAI בבר-אילן - יסודות בבינה מלאכותית.
10:00-10:30 פחות זה יותר? - שימושיות במנועי חיפוש
טלי שרון, Sharon-IT
גוגל קבע כמעט תקן לממשק משתמש פשוט ונקי למנועי החיפוש. האם זהו הממשק האולטימטיבי? בהרצאה נסקור ממשקים שונים של מנועי חיפוש ונבדוק מהם היתרונות והחסרונות של ממשקים שונים של מנועי חיפוש, ביניהם:
פשוט לעומת מלא אינפורמציה ואפשרויות
טקסטואלי לעומת גרפי
מבוסס מילות מפתח לעומת שפה טבעית
אוטומטי לעומת שליטת המשתמש
כמו כן נתייחס לטכנולוגיות חדשות (כגון AJAX).
טלי שרון היא בוגרת ממר"ם, מוסמכת (.M.Sc) ממעבדת המולטימדיה של MIT ובעלת M.B.A. טלי מומחית בממשקי משתמש ובמנועי חיפוש. לטלי נסיון של שנים רבות בפיתוח תכנה במגוון תחומים וכמרצה באקדמיה ובתעשיה.
10:30-11:00 הפסקת קפה
שיעור בשימושיות
11:00-11:40 עשה ואל תעשה בממשקי משתמש
אריאל אשל
ההרצאה תפתח במבוא לשימושיות ותמשיך בניתוח מודל פלמנקו לאיתור מידע - פריצת דרך או התשת המשתמש?
במחצית שנת 2003 פורסם בספרות המדעית מאמר ראשוני שהציע ממשק משתמש חדשני לאיתור מידע, אשר זכה לכינוי " flamenco". מאחרי המאמר עמדה קבוצת חוקרים מאוניברסיטת ברקלי (קליפורניה), חלקם מבית הספר למערכות מידע וחלקם מהמחלקה למדעי המחשב.
(Faceted Metadata for Image Search and browsing, Ka-Ping et al. CHI April 2003)
מסקנות החוקרים שהחלו להתפרסם במאמר זה ואחרים בשלב מאוחר יותר, הביאו לשיפור משמעותי במתודולוגיה לאיתור מידע. קולות אשר טענו שהממשק הלא מוכר מתיש את המשתמש והוא לא ייקלט נדמו לאור העובדה שבכל המבחנים, למעלה מ- 90% מהמשתתפים העדיפו את הממשק החדש על פני החלופות.
במה דברים אמורים? - מרבית המנגנונים לאיתור מידע פועלים על פני משפך, שהתנועה בו מתבצעת לאורך מסלול קבוע ואינה אפשרית במסלולים דינאמיים. זאת ועוד, קיימים שני מהלכים חלופיים לאיתור מידע: חיפוש (search) על ידי הקלדת מילות מפתח ואיתור מודרך (browse).
החוקרים פיתחו מודל (ממשק משתמש) המאפשר למשתמש לנוע באופן דינאמי על פני המשפך תוך הצגה מוקדמת (preview) חכמה. המודל משלב חיפוש ואיתור מודרך. מגבלתו העיקרית של המודל נובעת מהעובדה שהוא יעיל רק כאשר מופעל על בסיס מידע בו לכל המופעים, או לפחות לחלק גדול מהם, מאפיינים (attributes) משותפים שהוגדרו מראש. למשל, בסיס מידע של מסמכים וספרים בנושא מסוים, מאגר יצירות אמנות, או תעשיית התיירות.
אריאל אשל, רעיונאי לתקשורת אינטראקטיבית, ארכיטקט מומחה לממשק המשתמש. נמנה על הראשונים שהתמחו בתחום תכנון ממשק המשתמש (הנדסת אנוש של תוכנה). מרצה בבית הספר לתקשורת במכללה למינהל בקורסים הקשורים לפיתוח ממשק משתמש "תכליפאני". בשנת 1996 פיתח שיטה ייחודית לכתיבת "תסריט" המהווה כיום סטנדרט עולמי בפיתוח אתרים מורכבים, תוכנות ולומדות. התסריט מקצר את זמן הפיתוח ומסנכרן טוב יותר את כל הגורמים המעורבים בו.
משלב בעבודתו השכלה רב תחומית (מדעי המחשב, תקשורת ושיווק, תסריטאות, מדעי החיים ותזונה) עם ניסיון תעשייתי עשיר. באמתחתו רקורד מוכח של למעלה ממאה פרויקטים רחבי היקף ממגזרים שונים, כולל: ממשל, תקשורת, פרסום, בנקאות ופיננסים, אנרגיה ותשתיות, אופנה, מזון, בריאות וקולינריה.
משנת 1994 עוסק באופן עצמאי, בישראל ובחו"ל (ארה"ב, בריטניה) בייעוץ ובתכנון ממשקי משתמש, תוך שימוש באמצעי תצוגה שונים: מסכי ענק, עמדות מידע ומסכי סלולר.
11:40-12:20 Data Face – השכבה הויזואלית של מקורות המידע
כרמית הירש, מנכ"ל משותף, Cinabu
חשיפת נכסי תוכן עשירים לקהלי יעד שונים באופן המתאים ביותר עבורם הינה משימה מורכבת הדורשת התייחסות להיבטים שונים של חוויית המשתמש. השכבה הויזואלית, עוטפת את פריטי המידע ממקור הנתונים ומגישה אותם למשתמש באופן ידידותי וחוויתי.
בהרצאה יוצגו דוגמאות למימוש השכבה הויזואלית ויישומים אשר הוטמעו בארגונים שונים עבור מגוון משתמשים.
כרמית הירש הינה מנכ"ל משותף בחברת Cinabu, העוסקת בפיתוח ובחינה של ממשקי משתמש, פיתוח הדרכה ולמידה מרחוק ופיתוח מערכות אינטרנטיות מתקדמות.
במהלך השנים התמחתה כרמית במספר תחומים מרכזיים: פיתוח ממשק משתמש, עיצוב גרפי, הדרכה, ופיתוח בסביבת האינטרנט.
12:20-13:00 כשהמשתמשים משתמשים –
מבוא לבדיקת שימושיות
תומר שרון, מומחה השימושיות של צ'קפוינט, יו"ר
IsraCHI
בדיקת שימושיות היא טכניקה להערכת ממשק משתמש במהלכה נבדקת היכולת של אנשים להשתמש במוצר. הבדיקה נערכת ע"י צפייה באנשים המתבקשים לבצע פעולות שונות תוך שימוש במוצר. הרצאה זו תענה על השאלות הבאות: מהי מטרת הבדיקה? מתי כדאי לבצעה? מה לבדוק? כמה זמן זה לוקח? מה זה לא? כמה נבדקים? מהם היתרונות והחסרונות של הבדיקה? מהם שלבי הבדיקה? מהם תוצריה? איך משכנעים את מקבלי ההחלטות לקיים בדיקת שימושיות?
תומר שרון משמש כמומחה השימושיות של חברת צ'ק פוינט וכיו"ר ארגון מומחי השימושיות הישראלי (www.israchi.org), הפועל לקידום המודעות לעיסוק בתחום השימושיות בקרב ארגונים המפתחים מוצרי טכנולוגיה. בשבע השנים האחרונות יישם שרון תכניות לשיפור השימושיות במספר רב ומגוון של חברות, פרוייקטים ומוצרים טכנולוגיים, תכנן וביצע עשרות בדיקות שימושיות, מחקרי שטח, אפיוני מוצרים ופרופילי משתמשים.
13:00-14:30 הפסקת צהרים
שימושיות בפרקטיקה
14:30-15:00 ראיון מוקלט עם מומחה השימושיות העולמי Jacob Nielsen
בנושא "עיצוב גרפי ושימושיות" (באנגלית)
מוגש על ידי תומר שרון, מומחה השימושיות של צ'קפוינט, יו"ר IsraCHI
15:00-15:30 דגש על המשתמש – דוגמאות לשיפור השימושיות
אילה וייס, מומחית הנדסת אנוש, Pamam-SCP
בהרצאה נציג תהליך פיתוח ממשק משתמש למוצר בנקאי המיועד לציבור הרחב. במהלך האפיון ניסינו להבין את המשתמשים ואת אופן החשיבה שלהם, מתוך מטרה ליצור מערכת שימושית גם עבור משתמשים שאינם מיומנים בהפעלת מחשב. תהליך מובנה של בדיקות שימושיות איפשר מגע בלתי-אמצעי עם ציבור המשתמשים וסייע להבין מהי שפת הממשק המתאימה לציבור זה.
בהרצאה נציג מספר דילמות עיצוביות שעמדו בפנינו, וכיצד ענינו עליהן באמצעות בדיקות שימושיות. המסקנות שעלו מן התהליך הן בעלות משמעות רחבה יותר מאשר עבור הפרוייקט הספציפי, ונותנות חומר למחשבה לכל מי שמעצב מערכת המיועדת לקהל רחב ומגוון.
אילה וייס מומחית הנדסת אנוש ומעצבת ממשקי משתמש בחברת .Pamam-SCP
15:30-16:00 "אתרי ספריות – הספרנים מתמצאים בהם, המשתמשים, לא בטוח!!"
מבדק שימושיות באתר הספריה, הלכה למעשה
ריקי גרינברג, אוניברסיטת חיפה
הספריות משקיעות מאמצים רבים בהנגשת שירותיהן למשתמשים.שרותי הספריה מוצגים באתר הספריה . ארגונם וסידורם משתנה מספריה לספריה. המשתמשים מצידם מתקשים לעיתים להתמצא באתר הספריה ונזקקים להפניה ועזרה באיתור השירות המבוקש.
בהרצאה ננסה לבדוק כיצד נשאל את המשתמשים לדעתם? איך נתאים את אתר הספריה לצרכיהם? איך עורכים מבדק שימושיות? מתי ובאיזו תדירות? כיצד נערך מבדק שימושיות האתר בספרית אוניברסיטת חיפה ומהם הלקחים שהופקו בעקבותיו.
ריקי גרינברג אחראית על אתר הספריה של אוניברסיטת חיפה.