מחקר שנעשה הראה מתאם מובהק בין הופעת המרצה לציון שקיבל במשוב הסטודנטים. לא ברור האם הופעה טובה משפרת את הבנת התלמיד, או רק את מצב רוחו, אבל בכל מקרה זה מועיל. אגב, המתאם היה מובהק יותר כאשר המרצים הם גברים. לכן גברים - השתדלו יותר :)
אל תחזור על ההרצאה, ואל תוסיף עליה דברים מתקדמים מדיי.
עסוק בנושאים שנלמדו בהרצאה (רצוי להיות בקשר עם המרצה ולהתעדכן דרכו), הורד את החומר לגובה התלמידים, ונסה להעלות אותם מעט.
עם התלמידים הטובים במיוחד תוכל לדבר בהפסקה, ולספר להם מעט ממה שנבצר ממך להציג.
אל תדלג על פרטים.
גם אם הכנת מערך מפורט, אל תתן לו לקבע את השיעור שלך. נסה במקרים מסויימים לזרום עם הצעות ושאלות התלמידים, ןמאידך אל תתן לזה להפוך את ההספק לאפסי.
העתקה יבשה של פתרון מהדף ללוח היא חסרת חיות, ומאבדת את הקשב של התלמידים. פתור "מחדש" את התרגיל על הלוח (מותר לך להתבונן בדף במידת הצורך) - בצורה כזו אתה "חי" את הפתרון, שם דגשים במקומות הנכונים, וממילא החומר עובר טוב יותר לתלמיד.
זה ייתן לתלמידים מוטיבציה לצלם את החומר משנה קודמת ולא להגיע או לא להתרכז. חדש משהו מדי שנה. זה גם יתרום לענין בכתה: רואים עליך כשאתה מחדש.
התופעה קיימת בעיקר בקורסי שירות למחלקות אחרות: לעתים המרצה לא מלמד הרבה, ולתרגל שוב ושוב את אותו ענין נראה חסר טעם. במקרה כזה, הכן לתרגיל גם "שאלות מהחיים" שרלוונטיות לתחום הלימוד העיקרי של תלמידיך, ושאפשר לפתרן בעזרת השיטות שנלמדו בקורס. דוגמאות כאלה נותנות לתלמידים מוטיבציה ללמוד, ועונות על שאלתם המוכרת "בשביל מה אני צריך את זה?".
נסה להזכר מה היה קשה לך בכל נושא שאתה מלמד, ומה עזר לך להבינו. השתמש בכך לעזור לתלמידים.
בדיחות מתמטיות, גם כשהן בדיחות קרש על פי הגדרה, מתקבלות בברכה ע"י תלמידים יגעים. ספר אחת, ולאחר שנתת הפוגה קצרצרה לשחרור, טול שוב את הפיקוד.
התלמידים כותבים במחברותיהם רק מה שאתה כותב על הלוח. דאג שיהיה על הלוח מספיק מידע שהתלמיד יוכל להפיק מהכתוב תועלת בעתיד. אבל אל תכתוב כל מלה שאתה אומר - את המוטיבציות, אינטואיציות, ופירוט אפשר לעשות בעל פה, וזה הופך את השיעור ליותר "חי". אם הדבר קשה לך, האט את קצב הכתיבה והתרכז יותר בצורתה. דאג מראש לטושים טובים.
לעולם אל תאמר דבר שאינך בטוח בו מבלי לסייג את דבריך. אם זה המצב, אמור "איני בטוח" או "איני יודע", והבטח לברר את הנושא עד השיעור הבא. קיים את הבטחתך.
גם אם זמנך יקר, זמנם (שיש לכפול במספר התלמידים) יקר יותר. אל תאחר להרצאה, אל תמרח את הזמן, והשתדל לשחרר את התלמידים בזמן.
במקרה שאתה נעדר מהרצאה, עשה כל מאמץ לידע את כל התלמידים מראש.
הם מצפים ממך לזה, ואם יתרשמו שזה המצב יאמינו בך יותר, וגם יקלטו יותר טוב מה שתלמד.
שקפים ומצגות אינם מעבירים חומר מתימטי בצורה טובה. לכך כמה סיבות: מהירות ההצגה בצורה זו גבוהה מדי (נסה פעם לסכם במחברתך הרצאה המועברת ע"י מצגת, ותיוכח), והמבנה הלוגי של הוכחה מתמטית הוא רב-קישורים, ואינו מתאים למבנה הסדרתי של מצגות. מצגות לעתים קרובות גם מסבות את תשומת הלב אל דברים טפלים, כמו אפקטים ויזואליים. אלה מתאימים אולי לדקה של הפגת מתח (ראה לעיל), אך לא להרצאה שלמה.
אם אינך אוהב את החומר הזה ואינך משוכנע בחשיבותו, בקש לתרגל קורס אחר. אם אינך אוהב את תלמידיך, עבור לעבודה מסוג אחר. זכור שאלו אנשים יקרים שמקדישים את מירב כישוריהם וכוחותיהם למטרה המבורכת של קניית ידע.
התרע מראש, והרחק תלמידים שעוברים את הגבול. השתמש ב"משחק הכסאות" (החלפת מקום של תלמיד מפריע) לפני שתגיע להרחקה. לעתים הוא מונע את הצורך בה. בהפסקות, התעניין בשלום תלמידיך.
שימוש בנסיון של אחרים אין פירושו מחיקת היצירתיות שלך. שלב בין השניים - קח תרגילים ממקורות מוסמכים ומנוסים, כדי להבטיח כיסוי של הנושאים העיקריים, והוסף תרגילים משלך. במיוחד בשנות התרגול הראשונות, מתרגלים עצמאיים מדיי נוטים לפספס נושאי תרגול חשובים.
תפקידך חשוב מאד. בצע אותו באמונה ובמסירות.
ד"ר בועז צבאן, המחלקה למתמטיקה, אונ' בר-אילן, והמחלקה למתמטיקה, מכון ויצמן למדע.